תשומת לב – סיפור יפני

איש צעיר ביקש ללמוד כיצד לעבוד עם חרב. הוא פונה למאסטר סמוראי מיומן וותיק ושואל: “מה עלי לעשות כדי להיות מומחה כמוך?”
המורה הזקן משיב: “תשומת לב!”
“מה, זה הכל?”, שואל הצעיר.
“כן. תשומת לב!”, משיב המורה.
“ומה עוד?”
“תשומת לב, תשומת לב”.

בעוד המילה האנגלית Attention מעידה על דריכות ומתח, במילה “תשומת לב” בעברית יש משהו רגוע ורך. “תשומת לב” בעברית מרמזת על כך שעלינו לשים את הלב. לא את המחשבות, לא את הרעיונות, לא את השרירים, לא את השכל – אלא את הלב. זוהי פעולה דקה, עדינה, כמעט בלתי מורגשת. אין בה מתח ולא דריכות ולא מאמץ, אלא להיפך – שחרור והרפייה.

אחד האתגרים הגדולים בסדנאות התיקשור שאני מעבירה הוא ללמד אנשים להשיל מעליהם את התפיסות והרעיונות שדבקו בהם בנוגע לתיקשור. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי שבה ואומרת שתיקשור זה הדבר הפשוט וחסר המאמץ ביותר שנקרה בדרכי. בגלל המעטה המיסטי שדבק בו אנשים מנסים תמיד לעשות משהו, להתאמץ, לחשוב, להמציא, לדמיין, אולם תיקשור אמיתי מגיע ללא מאמץ ומתוך שלווה פנימית ורגיעה מוחלטת.
ואיך בדיוק שמים את הלב? אז זהו שאנחנו נולדים מצויידים במיומנות מופלאה לשים לב ולמשוך תשומת לב. למעשה כשאנו נולדים כל מה שיש לנו זו היכולת לשים לב ולמשוך תשומת לב. אין לנו רעיונות ולא מחשבות ולא דעות ולא עבר ולא נסיון חיים ולא שום דרך להתמודד עם העולם שסובב אותנו אלא דרך הלב. אנחנו שמים לב לכל תזוזה, שמים לב לכל אבר ואבר בגופנו, שמים לב כשאנו רעבים ושמים לב כשאנו עייפים, שמים לב כשנעים לנו ושמים עוד יותר לב כשלא נעים לנו. וכשאנו צריכים למשוך תשומת לב אנחנו משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותנו. אנחנו בוכים, צורחים, מגרגרים, צוחקים, מחייכים – וכל מי שנתקל אי פעם בתינוק יודע שכשהתינוק החליט למשוך תשומת לב אין דרך מילוט. כמו דגים לפיתיון, כמו דבורים לצוף אנחנו נמשכים אליו, שמים את הלב הגדול שלנו ומשהו בתוכנו נפתח לרווחה.

התינוק המתוק גדל ומשהו אט אט נרדם ונשכח. ההורים והחברה מלמדים אותו שאין די בתשומת לב. מה שאנו מרגישים הופך חשוב פחות מאיך שאנו נראים. להיראות חשוב, חכם, מצליח, יפה, בעל דעה הופך חשוב הרבה יותר מאשר לשים לב ולחיות מהלב, וכך עם השנים אנו שוכחים מי אנו ומניין באנו וכשאנו מתבגרים כבר אין לנו מושג איך עושים זאת.

בעבודתי אני נתקלת ללא הרף באנשים שמתקשים לשים לב. קל להם לחשוב, להסביר, להצטדק, להתנצל, להיות אשמים, מאשימים, כואבים, מכאיבים – אבל לשים לב? יוק! לפעמים אין להם מושג על מה אני מדברת וגם אם יש להם מושג הם אינם יודעים כיצד להפעיל מחדש את אותה מיומנות נשכחת.

כמו רכיבה על אופניים, כמו שפה בה פעם שלטנו אך נשכחה מחוסר שימוש – גם שפת הלב שרירה וקיימת וניתן עם טיפה התבוננות פנימית, שלווה ונוכחות אוהבת להחיות אותה ולהשיב ימיה כקדם. תינוקות בסיבוב הזה כבר לא נהיה – אבל ללמוד מחדש לשים לב אנחנו יכולים, ועוד איך.

סדנת תיקשור של יום אחד מהווה הזדמנות נפלאה ללמוד לשים לב. מלבד היכולת להתבונן פנימה ולקבל תשובות מדוייקות לשאלות שמעסיקות אותך, מיומנות זו יעילה מאד בכל תחומי החיים. היכולת לחיות מהלב, לשים לב, לפתוח את הלב היא המפתח לחיים אותנטיים, עשירים עתירי חוויות והתנסויות.

בסדנת תיקשור תלמדו צעד אחר צעד כיצד להתחבר למקורות מידע אינסופיים שעומדים לרשותכם 24 שעות ביממה ולקבל משם את כל הדרוש לכם.
בסדנת תיקשור תלמדו כיצד להפריד בין הקולות השונים ולזהות את הקול הצלול והנקי של הלב.
בסדנת תיקשור תתרגלו ללא הרף ותתאמנו בהקשבה ודיוק קבלת המסרים.
בסדנת תיקשור תעברו חוויה עמוקה של התכוונות, פשטות והתמסרות.

מזמינה אתכם לקפוץ למים ולפרגן לעצמכם יום שלם של תשומת לב.

באהבה,

ניבה

3 Responses to תשומת לב – סיפור יפני

  1. ניצה יקרה, תודה על הסיפור ותובנותיו…
    ביפנית זה נשמע אחרת…
    מה שבעברית קוראים “לשים לב”- ביפנית זה 気を付ける
    הפירוש המילולי והמשמעותי של זה- להתחבר ל-קי, למקור האנרגיה…
    נשיקות

    • admin says:

      הי רותי,

      תודה על ההסבר המלומד (איזה יופי שאת שולטת ביפנית).
      האמת עכשיו שאני חושבת על זה הרי שכדי לשים לב למשהו בכלל עלינו תחילה להתחבר למקור האנרגיה. הלא כן?
      תודה על הערותייך המאירות.
      ניבה (ולא ניצה, למרות שגם ניצה זה בסדר).

  2. עידית says:

    נפלא. כתוב נפלא, מוסבר נפלא, אני בטוחה שהסדנה נפלאה – כמו כל דבר שאת עושה. לצערי לא אוכל להשתתף, עקב מחוייבויות קודמות. רשמי אותי בבקשה לסדנה הבאה. אני איתך – באשר תעשי. ולמי שאינו מכיר את ניבה עדיין – ממליצה בחום ובתשומת לב רבה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>