כשאתה משנה את מבטך על הדברים, הדברים משתנים

 בין שלל עיסוקי הרבים והמגוונים אני גם שחקנית, ובחודשים האחרונים הייתי בעיקר טרודה בחזרות על ההצגה “שידוכין” במסגרת התיאטרון הקהילתי של בית פרנקפורט. בסוף השבוע עולה ההצגה ואנוכי, אמתכם החרופה, בתפקיד ראשי של גבר ערמומי ונכלולי שמבקש להתערב בעניניהם של אחרים, ונתקל, איך לומר, בעובדות החיים.

מדובר בקומדיה צבעונית, פרועה ופסיכית, מלווה במוזיקה, ריקודים ותלבושות, מהסוג שתכליתו לבדר ולשעשע ולהוציא אתכם שמחים וטובי לב לקראת סוף השבוע. ההצגה גם מתאימה לילדים (לא קטנטנים) והיא נמשכת שעה ורבע ללא הפסקה. במקור המחזה נכתב על ידי ניקולאי גוגול (גאון בפני עצמו), אולם הוא עובד מחדש, והפך לקומדיה חסרת גיל או תקופה.

טוב בסדר, אבל למה אני מודיעה כל כך מאוחר?

כי עד אתמול לא הייתי בטוחה שכדאי למישהו בכלל לבוא. למרות שהשקעתי את הנשמה במשך חודשים רבים, איכשהו כל העסק לא התרומם. אמנם שנים של עבודה עם חברתי, הבמאית המופלאה רוז משיחי, היו אמורות ללמד אותי שאצלה כל הפקה הופכת לפנינה אמנותית, אבל זכרוני בגד בי, ושכחתי. והנה, הפלא ופלא, משהו קרה לי בחזרה אמש. המראתי. פשוט המראתי. חודשים של עבודה מרוכזת ומאומצת, תסכול, קושי וחיפוש אחר המפתח לדמות הזאת,  השתלבו להם יחדיו והניפו אותי למקום חדש, משוחרר, מענג, קורע מצחוק. דמותו של הגבר הזה שאני משחקת  קיבלה לפתע צורה, אופי, מבנה גוף. למשך שעה ורבע עזבתי את גופי הנשי (לא תאמינו מה אני צריכה לעשות לשם כך) והשאלתי אותו לגבר נפוח מחשיבות עצמית, תככן ורב מעללים.  עכשיו אני יכולה לומר בפה מלא – בואו בהמוניכם! אל תחמיצו בשום פנים ואופן את ההצגה הזאת!

כאמור במאית ההצגה, רוז משיחי, עשתה עבודה גאונית, לא ויתרה ולימדה אותי, שוב ושוב, שיעור ענק בהתמדה ונחישות (עוד על כך בהמשך).

הזדרזו והזמינו כרטיסים (אפשר גם אצלי) במחיר צנוע של 35 ש”ח. שלחו אי-מייל (nivalev@012.net.il) או התקשרו ל: 052-3225319.

כרגע מתוכננות 3 הצגות, ורצוי לבוא ביום חמישי ב-20:30 או ביום שישי בשעה 14:00. בשבוע הבא ההצגה עולה במסגרת פסטיבל “סתיו תיאטרוני” בסוזן דלל, וכל הכרטיסים כבר נמכרו להצגה זו.

פרטים על ההצגה  בסוף הפוסט.

 

על התמדה ונחישות

כאמור, מלבד שיווק ההצגה דחוף לי גם לשתף אתכם בשלל התובנות שגזרתי עד כה מהפקה הזאת.

  • למדתי שהכל פתוח, שבכל רגע נתון אנו יכולים לסובב את הגלגל ולשנות את מצבנו, גורלנו, תפקידנו ואיכות החיים שלנו. שלעולם לא מאוחר, שאפילו ממש ברגע האחרון, דקה לפני שהמסך עולה או יורד (וכמובן אין צורך להמתין, אפשר ורצוי גם הרבה קודם), העזרה המיוחלת מגיעה, ואנו מורשים לגעת בנשגב, באלוהי, בעומק העומקים, ולהמשיך משם את מסע החיים מצויידים, שבעים, מסופקים, עד לאתגר הבא.
  • למדתי שבתוכנו אוצרות גנוזים, אינסופיים, נצחיים של השראה, חיוניות, אהבה ויצירתיות, ואם לא נוותר נוכל לחשוף לעין כל את כל היופי הזה, ליהנות ממנו ולשתף בו את העולם כולו.
  • למדתי שאנחנו מראות זה לזה, שאנו יכולים לשקף את מיטבנו ולהשתקף בכל הדרנו. שאנחנו מלאי הדר, פשוט נהדרים.

אילו רק היית משקיע ….

המילים ”התמדה ונחישות” מתקשרות אצלי בדרך כלל עם בית ספר או צבא. אם אתם כמוני, בודאי שמעתם בילדותכם את משפט המפתח: “אילו רק היית משקיע היית….” (השלימו בעצמכם את החסר). אני מודה שאני לא מהמשקיענים. אני מאלה שמה שלא בא להם בקלות הם לא מתאמצים עליו. אמנם החיים היו נדיבים אלי ודברים רבים באו לי בקלות, אבל לא פעם שילמתי מחיר יקר על כך, בעיקר באותם מקרים בהם הקלות הפכה בלתי נסבלת או שנעלמה מהשטח כליל. עד היום בכל פעם שאני נתקלת בצורך להביא קמצוץ של נחישות והתמדה, אני נלחצת, בועטת, מקטרת ורוצה לברוח.

כשהבנתי לפני שנים שחיי אינם אלא תקליט שבור שנתקע בכל פעם באותו מקום רק בוואריאציה קצת אחרת, ולאחר שרשימת הסימפוניות הלא גמורות שלי הלכה והתארכה, ועמה גברו התסכולים והיאוש, התחלתי להשקיע בעבודה פנימית. אחד הכללים הראשונים שסיגלתי לעצמי היה – מה שמתחילים מסיימים (ולא, לא מהצלחת, שם דווקא רצוי לא לסיים).

אולי לחלקכם זה נראה ברור ומובן מאליו, אבל מי שחייו זרועים באלפי התחלות שמתבדרות להן ברוח ולא באו לכלל סיום, מבין את משמעות הכלל. אם אתם כמוני אתם בודאי מכירים את שלל התירוצים שמתלווים תמיד לבריחה מסיום – “זה כבר לא מתאים לי”, “זה אף פעם לא היה מה שבאמת רציתי”, “אני היום במקום אחר”, “אין לי כוח”, “נמאס לי”, “המורה אידיוט”, “הרצפה עקומה”, “זה לא מה שחשבתי”, “זה לא אני זה הוא/היא/הם” וכו’ וכו’. מה שמשותף לכל התירוצים הללו הוא שהם מהווים הקדמה נאה לבריחה הגדולה, להימלטות מאזור הקושי, מהצורך להבקיע דרך הגלים, כדי להגיע אל הים הפתוח, הרגוע. וזה כל העניין, מי שנאבק בגלים לא יכול לדמיין לעצמו שבעוד שנייה ממש הים הסוער הזה יהפוך ללוח חלק ומשיי, סמל לרוגע ושלווה. זה פשוט לא נתפס. כמו שאמר תומאס אדיסון ששרף אלפי נורות עד שהמציא את החשמל: “הרבה מנכשלי החיים הם אנשים שלא הכירו עד כמה קרובים היו להצלחה כאשר נואשו וויתרו”.

ולכן המפגש שלי עם רוז משיחי הוא כה מתגמל ומעשיר. האישה הזאת אינה יודעת מה זה להתייאש. כמו נמלה היא מתקדמת צעד אחר צעד, חוצבת בהר, מייבשת ביצות, מזיזה הרים, וחותרת אל המטרה – יצירת האמנות שלה. ציפור הנפש שלה. החווייה העילאית של הביטוי האנושי. אני אומרת לכם – אין דברים כאלה.

מה שלמדתי ממנה זה לא רק איך לעשות תיאטרון אלא איך לחיות, ליצור, לאהוב, להתעלס עם המילים (תסלחו לי אבל זה ציטוט ממנה), לחוש את הסיטואציה ולהמריא, ליהנות מהחיים על הבמה, הקשר עם הפרטנר, הדיאלוגים, המונולוגים, הכניסות, היציאות.

הייתי רוצה להפנים את השיעור הזה. לנשום אותו לתוכי, לערבל אותו עמוק לתוך נשמתי, לשלב לתוך תעודת הזהות הנפשית שלי את שתי התכונות המופלאות הללו, לומר בפה מלא, אני, ניבה, יודעת מהי נחישות והתמדה, ופועלת בהתאם.

להתראות בבית פרנקפורט!

שידוכין  

בימוי:  רוז משיחי

עיבוד:  מיכאל גורביץ

תלבושות ותפאורה:רותי קפלינסקי-שר

מוזיקה מקורית : נדב חזות

הדרכה קולית : מאיה בורשטיין

   בביצוע קבוצת התיאטרון של “בית פרנקפורט”

קומדיה קלאסית בגישה ובתפיסה אחרת. חבר מועצה,סרבן חתונה כפייתי מחליט בכל זאת לשאת אישה. הכלה לא מאוד חכמה,לא כל כך עשירה ומתלבטת בין המועמדים השונים. אחד מאוד שמן,אחד קצין בחיל הים בדימוס ואחד עם דרישות לתרבות והשכלה. בתוך כל אלה החבר הערמומי,השדכנית,הדודה והמשרתים….העניינים מסתבכים והטירוף אוחז בכולם.

באודיטוריום “בית פרנקפורט”, רחוב קיציס 23 ,שכונת הדר יוסף תל אביב

יום חמישי 18.11.10  בשעה 2030

יום שישי  19.11.10   בשעה 1400

מוצ”ש    20.11.10    בשעה 2100

 

כרטיסים בבית פרנקפורט ימים א-ה 0830-1830 טל- 03-6492409 ,03-6487818, ואצל רוז משיחי 054-4299196,03-6869318

מחיר כרטיס 35 ₪

 

5 Responses to כשאתה משנה את מבטך על הדברים, הדברים משתנים

  1. עידית says:

    את מדהימה!
    אני מיד מתקשרת לרכוש כרטיסים. שאני אחמיץ הופעה שלך במחזה פסיכי? אין מצב! :-)

  2. rachel says:

    היי ניבה,

    את מדהימה. כמו שאת כותבת את בטוח משחקת. זה בנפשך. הכי מתאים לך בעולם.
    המון הצלחה. מעריצה.
    רחל

  3. ארנת טורין says:

    זה נשמע נפלא ואני אשתדל להגיע, חבל שאינכם מצפינים לחיפה

  4. רינה נומברג says:

    האם אין יותר הופעות

    • admin says:

      דווקא יש ויש. הודעה תבוא בהמשך על תאריכים ושעות.
      המופע הבא במוזיאון תל-אביב בחודש מרץ 2011.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>